אלית נשואה לאדיר ואמא לעופר, אריאל ואייל. בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בחינוך המיוחד. דוקטורנטית באונ' אריאל. עובדת בחינוך המיוחד, חילונית במגזר החרדי, באהבה גדולה 15 שנה, מפתחת ויוצרת התכנית 'מלך הפתרונות' לקידום פתרון בעיות והתמודדות יעילה עם סיטואציות מאתגרות בחינוך הרגיל והמיוחד.

​

במסגרת עבודתה אלית הובילה ופיתחה מספר תכניות מרכזיות בבית הספר: פרוטוקול מליאת בוקר לכיתות א, איפוק ודחיית סיפוקים לתפקודים מאתגרים והבולט שבהם הוא 'מלך הפתרונות' שעליו  היא עושה כעת את הדוקטורט. מלך הפתרונות הוא תכנית לקידום פתרון בעיות הן לתפקודים הנמוכים והגבוהים. אלית פיתחה שפה ייחודית שאותה הילדים מכלילים גם לסביבת הבית ונרשמו הצלחות משמעותיות בתחום זה.

​

כחילונית המשתייכת למחוז חרדי, חשוב לאלית ה-"יחד" של כל השכבות השונות באוכלוסייה, והיא מוצאת דרכים בהן כולם יכולים לעבוד יחד. לדוגמא, ביום הזכרון, כל הצוות הפרה רפואי – גם חרדים, גם חילוניים וגם הדתיים ביקשו לבוא עם חולצות לבנות. כולם עמדו יחד בצפירה והייתה פעילות משותפת.

​

"חדשנות עבורי היא פיתוח מתמיד של פרוטוקולים חדשים ללימוד כישורים ומיומנויות. חדשנות היא המסע הבלתי נלאה של לנסות ולפצח את אופן ההקניה של כישורים שונים לאוכלוסיות מורכבות כמו תלמידים עם אוטיזם באופן שונה מהקיים. הידיעה שאין לנוח על זרי הדפנה או לחילופין להשתמש שוב ושוב בדברים שנכתבו בעבר."

​

"אני גאה לספר על תלמיד בתפקוד מאוד נמוך, שהיה עסוק באופן אובססיבי בחטיפת אוכל עד כדי הוצאתו מהבית להוסטל למרות גילו הצעיר(10) וגם בשל קשיי התנהגות נוספים. בעקבות פרוטוקול איפוק ודחיית סיפוקים, התלמיד באופן עצמאי ניגש כיום למורה ומבקש רשות באמצעות סמל או אייפד, וכאשר המורה עונה באייפד שנדרש 'לחכות קצת', הוא בעצמו 'לוחץ' על הפתרון ובאמת ניגש לפינה אחרת בכיתה וקופץ על כדור הפיזיו או מתעסק עם פריטים אחרים שאוהב. כתוצאה מהשיפור העצום בנושא זה, אותו תלמיד שבעבר לא יכל להישאר לבד ללא איש צוות צמוד אף לא לרגע, מאחר והיה צריך באופן בלתי פוסק למנוע ממנו לפתוח ארונות או לרוץ לכיתות אחרות, נשלח  כיום למשימות שונות מחוץ לכיתה (חלק מהפרוטוקול הבא המתואר של משימה עצמאית) והוא חוזר באושר רב וללא ניסיונות חטיפה מהרצפה / מהפח / או מתלמידים אחרים. הוא יכול לשבת בארוחת הבוקר, ללא איש צוות צמוד, למשך כל זמן הארוחה. בעיניי היכולת להסתובב בכיתה וברחבי בית הספר מבלי שאיש צוות צמוד אליך כל הזמן היא מטרה חשובה לרווחתו האישית של התלמיד ופותחת בפניו אפשרויות חשובות בקהילה (לימוד התנהלות בחנות מבלי החשש שיחטוף אוכל מהמדפים, השתתפות בארוחות בקרב המשפחה המורחבת וכו')."