הילה גרה במושב נוב ברמת הגולן. נשואה לאיתמר ואמא לשני ילדים אהובים, יהלי ונווה. יש לה תואר ראשון בחינוך המיוחד.

ירושלמית במקור, אבל כבר 16 שנים ברמת הגולן. הילה מאוד אוהבת את עבודתה ורואה בה את יעוד חייה. הרצון שלה הוא שכל ילד ירגיש שווה ושיהיה חלק מהכלל. היא מכירה את כלל תלמידי בית הספר ואת סיפורם האישי. 

לפני 15 שנים הילה פתחה כיתת חינוך מיוחד ראשונה בבית הספר. היום היא מובילה את מערך השילוב של תלמידים הזכאים לשירותי החינוך המיוחד בכיתות בחינוך הרגיל:

"אחת מהפעולות שבנינו בשנים האחרונות היא לבנות כיתות שנקראות מרכזי הלב כדי שתלמידותינו יהיו בקבוצת השווים. בשנת לימודים זו אנחנו - המנהל, יועץ החנ"מ יחד עם יועצת החטיבה קידמנו מרכזי לב לכיתות ז-ח. בהובלה משותפת של מחנכת כיתת האם ומחנכת כיתת חינוך מיוחד נבנתה מערכת שכבתית רוחבית כך שהתלמידות שזכאיות לשירותי החינוך המיוחד הן חלק מהכיתה הגדולה שנקראה מעתה כיתת האם. הבנות פותחות את היום בכיתת האם וכל אחת על פי מערכת שנבנתה לה יוצאת למרכז הלב לשעות תגבור. בשפה, מתמטיקה ואנגלית. ישנן הקבצות שבהן לומדות יחד התלמידות לפי רמתן השונה, וכך גם בנות מכיתת האם נתרמות. התהליך הזה דרש מכלל הצוות לצאת מאזור הנוחות... חיבור הצוות לאידיאל החינוכי שעמד מאחורי הצעד המשמעותי הזה, נתינת המקום לצוות להביע קושי, להתבונן בתהליך ולעצב אותו בדמותם, הקדשת משאבי זמן, ותחושת שליחות ורוממות שנשזרו במהלך הזה סייעו להצלחתו. הטוב שגבר על הנוחות, והכשרת הלב שהייתה חזקה מהחשש סייעו לנו לצאת למקום חדש שנכון יותר לתלמידותינו. אנו כל הזמן בתהליכי בקרה להמשך פיתוח מרכזי הלב."

"חדשנות בהוראה בתחום החנ"מ בעיני היא לא לעשות היום את מה שעשינו אתמול. מכיוון שהלמידה נגזרת מהלומדים, לתפיסתי אני נדרשת כל הזמן ללמוד/ לחקור/לחדש/ לבנות תוכניות עבודה על מנת שתלמידי ירכשו נכון את הידע, וכדי שיהיו חלק נוכח בקבוצת השווים. לתפיסתי חדשנות היא שהתלמידים עצמם יהיו שותפים בתהליך הלמידה וידעו להעריך באופן רפלקטיבי את הלמידה שלהם ולפתח אותה".